פסק-דין בתיק ת"א 1395-06

1.         תביעה ותביעה שכנגד שהגישו הצדדים, האחד כנגד משנהו. בתביעה שהגיש התובע והנתבע בתביעה שכנגד (להלן : " התובע"), עותר הוא לחייב את הנתבע והתובע בתביעה שכנגד (להלן : " הנתבע") לשלם לו סך 761,442 ואילו בתביעה שכנגד שהגיש הנתבע כנגד התובע, עותר הוא לחייב את התובע לשלם לו סך 744,000 ש"ח.

2.         בטרם הצגת טענות הצדדים והכרעה בהן, אציג תחילה השתלשלות העניינים בתיק זה.

3.         תחילתו של הסכסוך הוא בעסקה למכירת מקרקעין שנכרתה בין הצדדים בשנת 1991. עסקה זו הגיעה לפתחן של מספר ערכאות, ובפניי פרק נוסף מיני רבים - הפעם תביעה בגין דמי שימוש ראויים שהגיש התובע והנתבע בתביעה שכנגד (להלן: " התובע") ותביעה שכנגד שהגיש הנתבע והתובע בתביעה שכנגד (להלן: " הנתבע"), בגין סכומים שנותר התובע חייב לו.

4.         ביום 5.8.1991 נכרת הסכם המכר (נספח א' לכתב התביעה) (להלן: " ההסכם"), לפיו מכר התובע לנתבע מגרש ועליו מבנה תעשייה בשטח 800 מ"ר באזור התעשייה בכפר ביאליק.

5.         בין הצדדים התנהלו הליכים בבית המשפט המחוזי בחיפה ובבית המשפט השלום בחיפה. בבית המשפט המחוזי בחיפה, עתר התובע לביטול ההסכם (ה"פ 618/96) ואילו בתובענה אחרת, אותה הגיש הנתבע כנגד התובע וכנגד עו"ד יוסף יקותיאלי, מי שכיהן כנאמן לצורך ביצוע הסדר נושים שהציע התובע לנושיו בבית המשפט המחוזי, עתר הנתבע לאכיפת הסכם המכר (ה"פ 419/94). בית המשפט המחוזי דן בשתי התובענות לאחר איחודן; בפסק דינו מיום 4.3.98 הורה בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט נאמן) על אכיפת ההסכם, ודחה תביעת התובע לביטולו (ראו נספח ב' לכתב התביעה שכנגד). ביני ביני- התנהלו הליכים אחרים בין הצדדים, לאחר שהתובע הגיש תביעה לסילוק ידו של הנתבע מן הנכס בבית המשפט השלום בחיפה, תביעה אשר נמחקה, ותביעה נוספת בגין שטר שנמסר לתובע בגין סכום המע"מ שחל על העסקה, ואשר נדחתה מחמת התיישנותה בפסק הדין שניתן בערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה (ראו נספח ג' לכתב התביעה).

6.         ביום 8.2.06 הגיש התובע כתב תביעתו המקורי בתיק זה, בגדרו עתר הוא לחייב את הנתבע לשלם לו סך 761,442 ש"ח. בכתב התביעה, העלה התובע שלוש פרשות: הפרשה הראשונה - היא פרשת סכום המע"מ שחל על עסקת מכר הזכויות במגרש, ואשר טרם שולם. לטענת התובע, ביום חתימת ההסכם נמסר לו שיק משוך על ידי הנתבע בגין סכום המע"מ החל על העסקה, והתביעה השטרית בגין השיק המגלם את סכום המע"מ הוגשה ביום 13.5.2002 . על פי פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בבר"ע 1781/02 התקבל ערעורו של הנתבע ונקבע, כי תביעתו השטרית של התובע התיישנה. בכתב תביעתו המקורי, טען התובע כי הוא זכאי לסכום הנ"ל, באשר תביעתו הינה חוזית שעילתה טרם התיישנה, מאחר והסכם מכר מקרקעין מסתיים ברישום, וביום הגשת התביעה המקורית טרם נרשמו הזכויות בנכס מושא ההסכם על שם הנתבע (ראו לעניין זה טענות התובע בסעיף 4-12 לכתב תביעתו המקורי). הפרשה השנייה - אותה העלה התובע בכתב תביעתו, היא פרשת דמי שכירות המגיעים לו בגין השכרת משרדים המצויים בנכס עפ"י הסכם שכירות שנחתם בין התובע לבין הנתבע שלושה שבועות לאחר חתימת הסכם המכר, ואילו הפרשה השלישית - היא זו האמורה בסעיפים 28 ואילך לכתב התביעה המקורי, בגדרה טען התובע כי לאחר מכירת החלק מושא ההסכם לנתבע ולאחר מכירת חלק אחר מן הנכס על ידי כונסת נכסים שהתמנתה ע"י לשכת ההוצאה לפועל, נותר בבעלות התובע שטח בן 81 מ"ר שבו השתמש ומשתמש הנתבע. בגין דמי השימוש הראויים בשבע השנים האחרונות, תובע התובע מן הנתבע, עד ליום הגשת התביעה, תשלום סך 229,971 ש"ח.

7.         לאחר קבלת כתב התביעה המקורי, הגיש הנתבע בקשה לסילוק התביעה על הסף לפי תקנה 100 ו- 101 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (בש"א 1569/06). בבקשתו, טען הנתבע, בין היתר, להעדר יריבות בינו לבין התובע, להעדר עילת תביעה, למעשה בית דין ולהתיישנות עילת התביעה. בבקשה זו הכריעה כבוד השופטת אסיף בהחלטתה המנומקת מיום 14.9.2006, בגדרה נדחתה התביעה הנובעת לפי הפרשה הראשונה, בגין התיישנות, ונדחתה התביעה הנובעת לפי הפרשה השניה, באשר כתב התביעה אינו מקים עילה, ואילו הבקשה לדחיית התביעה, ככל שהבקשה מתייחסת לפרשה השלישית, נדחתה. המשמעות היא- כי לאחר החלטת כבוד השופטת אסיף, נותרה לדיון הפרשה השלישית בלבד.

8.         הנתבע הגיש כתב תביעה שכנגד, במסגרתו תבע את התובע בסך 744,000 ש"ח, בגין סכומים ששולמו לתובע ביתר.

9.         לאחר מתן החלטתה של כבוד השופטת אסיף, הגיש התובע בקשה לתיקון כתב התביעה ע"י הוספת עורכי הדין ברק פרץ - שייצג את הנתבע בעסקת המכירה, ואת עו"ד יקותיאלי - כנתבעים. עפ"י החלטה מיום 10.6.2008, התקבלה בקשת התובע לצירוף הנתבעים הנ"ל. ביום 20.7.2008 הוגש כתב תביעה מתוקן שסכומו הועמד על סך 761,442 ש"ח.

10.        עורכי הדין פרץ ויקותיאלי הגישו, כל אחד לחוד, בקשות לסילוק תביעה על הסף וביום 21.4.2010 התקבלו שתי בקשותיהם של עורכי הדין יקותיאלי ופרץ וניתן פסק דיני המסלק את התביעה כנגדם על הסף. ערעור על פסק דיני הנ"ל נדחה ע"י בית המשפט המחוזי (ע"א 5363-06-10).

11.        הנתבע הגיש כתב הגנה מתוקן וכתב תביעה שכנגד, בגדרו עתר הוא לחייב את התובע להשיב סכומים ששילם ביתר. לאחר מכן הותר לתובע לתקן כתב תביעתו שכנגד ע"י הוספת עילה נוספת והיא תשלום סך 72,166 ש"ח ששילם הנתבע בגין מס שבח שחל עפ"י הוראות ההסכם על התובע, כאשר סכום זה נכלל, לצרכי אגרה, בסכום כתב התביעה שכנגד (סך 744,000 ש"ח).

12.        המסקנה מן האמור לעיל היא שנותר לדון בתביעה כנגד הנתבע הנוגעת לפרשה השלישית, ובתביעה שכנגד שהגיש הנתבע כנגד התובע והנוגעת לשני סכומים שלטענת הנתבע, נותר התובע חייב לו: הראשון - השבת סכום ששולם ביתר, והאחר - תשלום בגין מס שבח מקרקעין ששילם הנתבע במקום התובע.

התביעה שהגיש התובע (הפרשה השלישית שנותרה במחלוקת):

13.        כתב התביעה המתוקן שטח טענות מטענות שונות כנגד עורכי הדין יקותיאלי ופרץ, אולם משנדחתה התביעה כנגדם אין עוד צורך לסקור טענות אלה. חשובה לענייננו הפרשה הנוגעת לדמי השימוש הראויים, לגביה טען התובע בסעיפים 34 ואילך לכתב התביעה.

14.        בכתב תביעתו המתוקן שהגיש התובע (להלן : " כתב התביעה") , טוען התובע  לגבי הפרשה השלישית כדלקמן:  בין התובע לבין הנתבע הוסכם על מכירת "מגרש ועליו מבנה תעשייה בשטח 800 מ"ר באזור התעשייה בקרית ביאליק" המהווה חלק ממגרש שעליו מבנה תעשייה ברחוב החרושת 13, הידוע כחלקה 2 בגוש 10419 (ראו ההסכם נספח א' לכתב התביעה ), וזאת בתמורה לתשלום סך 400,000 $ ומע"מ בגינו (סעיפים 3-5 לכתב התביעה).

15.        לטענת התובע, הוא מכר לנתבע 800 מ"ר מתוך 2,193 מ"ר- שטח המגרש לאחר פיצולו "כאשר השטח הנוסף מעבר לשטח בן 800 מ"ר נמכר ע"י כונסת הנכסים, עוה"ד תמר ברלניר, לחברת צלח הנדס בע"מ במסגרת הליכי כינוס נכסים..." (ראו סעיף 34 לכתב התביעה). עוד טוען התובע כי "לאחר מכירת הנכס ע"י כונסת הנכסים ... ולאחר מכירת קומת הקרקע לאוליאל- נותרה בבעלות התובע יתרת שטח בקומת הקרקע בגודל 81 מ"ר" (סעיף 35 לכתב התביעה).

16.        לטענת התובע יתרת השטח הנ"ל לא נמכרה לנתבע, וגם לא הושכרה לו, ואף על פי כן עושה בה הנתבע שימוש ועל כן עליו לשלם בגין דמי שימוש ראויים על השימוש שנעשה במשך שבע השנים האחרונות - סך 229,971 ש"ח לפי דמי שימוש ראויים לפי דמי שימוש ראויים חודשיים בסך בש"ח השווה ל- 500$ לחודש.

17.        לטענתו הנ"ל של התובע מגיב הנתבע, בכתב ההגנה המתוקן, כי עם השלמת הליכי המכירה ע"י כונס הנכסים, לא נותרו בידי התובע זכויות כלשהן במגרש- דבר אשר עולה ממכתבים ששלח מנהל מקרקעי ישראל מחוז חיפה (שצורף לכתב ההגנה), שכן אילו היו נותרות בידי התובע זכויות היו אלה מועברות לידי עו"ד יקותאילי, הנאמן לביצוע הסדר הנושים, אשר היה מוכר חלק זה. הנתבע מפנה לדברי עו"ד יקותיאלי מיום 17.5.2012 שצורפו, אף הם לכתב ההגנה, ובהם הוא מדגיש, כי תיק פשיטת הרגל שנפתח כנגד התובע, נסגר לאור הצהרתו של התובע, כי לא נותר בבעלותו רכוש, דבר שאף הוא מוכיח כי בידי התובע לא נותרו זכויות במגרש.

18.        לטענת הנתבע, טענת התובע כי נותרו לו זכויות בשטח 81 מ"ר, בין הנכס שרכש הנתבע לבין הנכס שרכשה חברת צלע הנדסה בע"מ מכונסת הנכסים - עוה"ד ברלינר- הינה טענה  מחוסרת כל הגיון. לטענתו, התובע טוען לחלק "כלוא" המהווה מעין מובלעת בין שני נכסים וטענה זו מחוסרת כל הגיון מאחר ומי מן הצדדים לא התכוון כי לתובע תהיה "מובלעת" שכזו בין שני נכסים המשמשים לתעשייה .